לפניך מספר שאלות שנשאלו בעבר. אם יש לך שאלות נוספות בנושא יהדות משיחית, ישוע או כל דבר שקשור לכתוב באתר, ניתן לשלוח לנו איי מייל ונשמח לענות.

איך אתם יכולים להאמין בישוע (ישו) ועדיין לקרוא לעצמכם יהודים?

האם זה נכון שיהודים משיחיים מאמינים בקיום שלושה אלוהים?

יהודים לא מאמינים שצריך לשכנע אחרים באמונתם. אז למה אתם מנסים לשכנע את כולם בצדקת האמונה שלכם?

אם ישוע באמת משיח, אז למה אין שלום בעולם?

איך אתם יכולים להוכיח שישוע הוא המשיח?

מה אני צריך לעשות כדי לקבל את ישוע המשיח ולחזור בתשובה?

איך אתם יכולים להאמין בישוע (ישו) ולקרוא לעצמכם יהודים?
למה אתם לא קוראים לעצמכם נוצרים או משיחיים במקום יהודים משיחיים?

ובכן, אנחנו קוראים לעצמנו גם יהודים וגם משיחיים. הדעה שמדובר בשתי אמונות נפרדות ומנוגדות זו לזו היא טעות הנובעת מחוסר סובלנות ובעיקר מחוסר ידע.

הויכוח בנושא "מי הוא יהודי" ממשיך להסעיר את עם ישראל. אין הסכמה אם צריך להגדיר יהדות על פי קני מידה דתיים, תרבותיים, על מי מוצא, או פשוט על פי דעת הרוב. לעומת זאת, כתבי הקודש מאוד ברורים בנושא. לפי התנ"ך יהודי הוא אדם הנמנה על צאצאי אברהם, יצחק ויעקב, איתם כרת אלוהים בריתות באמצעות אברהם, משה ודוד. אלוהים עצמו הוא שעשה אותנו ליהודים! לכן זהותנו היהודית אינה תלויה במה שאנחנו חושבים או עושים. בכך נעוץ ההסבר לעובדה שתינוק הנולד להורים יהודיים נחשב יהודי זמן רב לפני שיש לו הזדמנות כלשהי לגבש דעות בנושא דת או תרבות. כיהודים המאמינים שישוע הוא המשיח מצאנו קשר מחייב, עמוק ומחודש עם מורשתנו היהודית, תרבותנו הלאומית, המסורת ועם ישראל. ישנם בינינו אף כאלה שלא היה להם כל עניין בזהותם כיהודים עד שהגיעו לאמונה במשיח ישוע והפכו ליהודים משיחיים.   

אנחנו משתמשים במונח "משיחי" משום שאנו רואים את עצמנו כתלמידים של משיח ישראל. מקורו מהמילה היוונית "קריסטוס", שפרושה משיח. בימינו נפוץ המונח "נוצרי" אשר מתוך אי הכרת הנושא וההבדלים משמש כהגדרה גורפת, גם למאמינים משיחיים וגם לכאלה שכלל אינם מאמינים באלוהים ובמשיח ישוע. מילה זו נובעת משם העיר נצרת, ממנה בא ישוע, ומתייחסת בדרך כלל לתרבות, היסטוריה ותפיסה דתית שאנחנו כמשיחיים מסתייגים מחלקים רבים ממנה בעניינים עקרוניים. הנצרות הפכה לדת אשר עומדת בפני עצמה ומנותקת מהיהדות, בעוד שמשיחיות היא פרי ביטנה של היהדות ותוצאתה הטבעית. תהיה זאת טעות לחשוב שכל גוי, או
אפילו שכל מי שמשתתף בתפילות בכנסיה או קהילה הוא בהכרח משיחי. רק אדם, יהודי או גוי, המקבל את ישוע כקורבן על חטאיו וחי על פי תורתו של המשיח הוא באמת משיחי. במילים אחרות, השאלה אם אדם הוא משיחי או לא היא עניין אישי בין האדם לבין אלוהים. אף אחד לא נולד משיחי, כדי להפוך למשיחי חייבים להיוולד מחדש.

העובדה שיהודים מאמינים בישוע אינה אמורה להפתיע אף אחד. כל המשיחיים הראשונים היו יהודים! אותם יהודים הבינו שישוע הוא המשיח והאמינו בו, אך איש מהם לא ויתר על יהדותו. אמונתם הייתה מבוססת על הבטחותיו עתיקות היומין של אלוהים הכתובות בתנ"ך. בראשיתה נחשבה המשיחיות לכיתה יהודית לכל דבר. למשך מספר שנים אף נאלצו רוב הגויים שקיבלו עליהם את האמונה בישוע המשיח לעבור תחילה תהליך גיור! אם אומנם ישוע הוא המשיח המובטח בתנ"ך, אין דבר יהודי יותר מאשר להאמין בו.

חזרה

האם זה נכון שיהודים משיחיים מאמינים בקיום שלושה אלוהים?

לא ולא! הטענה שהיהודים המשיחיים מאמינים בשלושה אלוהים היא פשוט סילוף העובדות. האמת היא שמשיחיות מאמינה באל אחד בדיוק כמו היהדות.

על פי המשיחיות, בן-אדם בר תמותה אף פעם לא יוכל להגיע להבנה מלאה על קיומו של האלוהים האחד. הדרך הטובה ביותר בה ניתן לתאר את קיומו של אלוהים, היא לומר שאלוהים קיים בשלוש ישויות. אמונה זו אינה מתבססת על הנחות פילוסופיות אלא על כתבי הקודש - התנ"ך והברית החדשה.

אנחנו מקבלים את מה שהתנ"ך מלמד על אחדות האלוהים. קריאת "שמע" הייתה מאז ומתמיד הצהרת האמונה היסודית של עם ישראל: "שמע ישראל, יהוה אלוהינו יהוה אחד". אבל, בד בבד עם הדגשת אחדות אלוהים יש בכתובים גם רמזים לכך שאלוהים הוא במובן מסוים יותר מאחד.

אחד הרמזים האלה ניתן לנו בעובדה ששמות ופעלים המופיעים בקשר לאלוהים הם בלשון רבים. המילה אלוהים עצמה היא בצורת רבים. המילה המתארת אלוהים ביחיד - אלוה - מופיעה בכתובים הרבה פחות ממספר הפעמים בהם כתובה המילה אלוהים ברבים (ביחס של 10:1). גם פעלים בלשון רבים מצוינים בקשר לשם "אלוהים" במספר לא מבוטל של מקומות בתנ"ך. למשל, בבראשית כ' 13: "ויהי כאשר התעו אותי אלוהים מבית אבי...". אלוהים משתמש לעיתים בשמות תואר פרטיים בלשון רבים ביחס לעצמו. לדוגמא, בבראשית א' 26: "ויאמר אלוהים, נעשה אדם בצלמנו, כדמותנו...". גם תיאורים נוספים של אלוהים מופיעים לעיתים ברבים, כמו בקהלת י"ב 1: "זכור את בוראיך... בימי בחורותיך...", או בישעיה נ"ד 5: "כי בועלייך עושייך יהוה צבאות שמו".

מרשימה עוד יותר משמעות המילה המשמשת להכריז על אחדות אלוהים בקריאת "שמע", המילה "אחד". מילה זו משאירה מקום לריבוי במסגרת האחדות האלוהית. אפשר לראות זאת היטב בכמה וכמה פסוקים: "ויקרא אלוהים לאור יום ולחושך יקרא לילה. ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד" (בראשית א' 5), "על כן יעזוב איש את אביו ואת אימו ודבק באשתו והיו לבשר אחד" (בראשית ב' 24), "כל הקהל כאחד, ארבע ריבוא אלפיים שלש מאות ששים" (עזרא ב' 64), "קח לך עץ אחד... ולקח עץ אחד... וקרב אותם אחד אל אחד לך לעץ אחד והיו לאחדים בידך" (יחזקאל לז' 15-17). ה"אחד" נוצר כתוצאה מצירוף של בוקר וערב, איש ואשתו, פרטים בקהל או שני מקלות.
עם זאת קיימת מילה עברית המתארת אחדות שאין לחלקה - המילה "יחיד". הסיבה לכך שהיהדות אימצה את הרעיון שאלוהים הוא אחדות שאין לחלקה, העומד בניגוד לכתובים, נמצאת בשלושה עשר העיקרים שכתב הרמב"ם. כדי לתאר את טבע אלוהים החליף הרמב"ם את המילה "אחד" במילה "יחיד"! אולם, כפי שראינו,
בכתבי הקודש ישנם פסוקים רבים המלמדים שקיים ריבוי באלוהות האחד. אלוהים הוא אחד אך לא יחיד.

ספר הזוהר, היסוד למיסטיקה היהודית, מכיר בכך שרעיון הריבוי שבאיחוד אינו זר למחשבה היהודית. אומנם המחשבה המיסטית של ימי הביניים שונה מהתפיסה המשיחית, אך רעיון הריבוי שבאלוהים האחד ברור בהחלט. בקטע המפרש את קריאת שמע, נאמר: "שמע ישראל יי אלוהינו יי, וכולם הם אחד. ועל כן נקרא אחד. הרי שלושה שמות הם, ואיך הם אחד? ואף על פי שאנו קוראים אחד (דהיינו שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד). אבל איך הם אחד? אלא במראה של רוח הקודש נודע, כשהם בסוד המראה של עין הסתום לדעת ששלשה (דהיינו ג' קוין המרומזים בה' אלוהינו ה') הם אחד, וזהו סוד הקול שנשמע, שקול אחד הוא, ובו ג' בחינות: אש, רוח ומים, וכולם אחד בסוד הקול. אף כאן, ה' אלוהינו ה', הם אחד, ג' בחינות, והן אחד". (זוהר, ג': שמות מ"ג ב).

מלבד אלוהים עצמו, אנו מוצאים בדפי התנ"ך שתי דמויות אחרות המתוארות כנבדלות מאלוהים, אך יחד עם זאת שוות לו: מלאך אלוהים ורוח אלוהים (רוח הקודש). מלאך ה' מוזכר פעמים מספר כדמות בפני עצמה אך בו בזמן הוא מזוהה כאלוהים. לדוגמא, בבראשית פרק ט"ז מוזכר מלאך ה' ("וימצאה מלאך יהוה על עין המים במדבר, על העין בדרך שור") ואחר כך בפסוק 13 מיוחס לו השם המפורש ("ותקרא שם יהוה הדובר אליה: אתה אל ראי, כי אמרה גם הלום ראיתי אחרי רואי"). דוגמא נוספת נמצאת בסיפור עקידת יצחק: "ויקרא אליו מלאך יהוה מן השמים ויאמר, אברהם! אברהם! ויאמר הנני. ויאמר אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה כי עתה ידעתי כי ירא אלוהים אתה ולא חשכת את בנך את יחידך ממני" (בראשית כ"ב 11-12). גם כאן מלאך ה' הוא בעת ובעונה אחת נבדל מאלוהים ומזוהה כאלוהים עצמו. בנוסף ישנה גם רוח אלוהים. בכתובים מדובר על רוח אלוהים כעל אישיות בפני עצמה אך יחד עם זאת מזוהה עם אלוהים. לדוגמא: "והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום ורוח אלוהים מרחפת על פני המים" (בראשית א' 2), "אל תשליכני מלפניך ורוח קודשך אל תקח ממני" (תהילים נ"א 13), "ונחה עליו רוח יהוה, רוח חכמה ובינה, רוח עצה וגבורה, רוח דעת ויראת יהוה" (ישעיהו, י"א 2).

מאחר ועם ישראל היה בזמנו מוקף בעמים שהאמינו באלים רבים, ובגלל שנטה לספוג השפעות מעבודת האלילים של עמים אלה, הדגיש התנ"ך את אחדותו של אלוהים יותר מאשר את הריבוי שבאחדותו. מאוחר יותר, בתקופת הברית החדשה, כאשר עבודת אלילים כבר לא הייתה עוד איום ממשי על ישראל, ניתן ביטוי ברור יותר לריבוי שבאלוהים האחד. "אלוהים", "מלאך אלוהים" ו"רוח אלוהים" מתוארים בברית החדשה כאלוהים האב, אלוהים הבן (המשיח ישוע) ואלוהים הרוח (רוח הקודש). כל זאת, כמובן, ללא כל ויתור על משמעותה הבסיסית של קריאת שמע: "שמע ישראל, ה' אלוהינו ה' אחד". ישוע עצמו אמר על הצהרה זו כי היא "הראשונה לכל המצוות".

אתה יכול למחות ולומר: "אבל, האם אין המשיחיים מאמינים שישוע הוא בן האלוהים? והרי, אם הוא אלוהים, כיצד יתכן שהוא גם בן? אתם הופכים אדם לאל. חוץ מזה לאלוהים אין בן!". ובכן, זה לא נכון! בשמות ד' 22-23 עם ישראל מתואר כ"בן אלוהים". בדברי הימים א' י"ז 13 מלך ישראל נקרא "בן" לאלוהים. גם בתלמוד נקבע שהמשיח יהיה בן לאלוהים: "תנו רבנן: משיח בן דוד שעתיד להיגלות במהרה בימינו, אומר לו הקדוש ברוך הוא: שאל ממני דבר ואתן לך (תהילים ב' 7-8), שנאמר, אספרה אל חוק וגו' אני היום ילדתיך. שאל ממני ואתנה גויים נחלתך" (סוכה מ"ב א).

מכאן מובן שהתואר המקראי "בן אלוהים" אינו מדבר, חלילה, על אדם שהופך לאלוהים, אלא פשוט מתאר קירבה מיוחדת לאלוהים. המשיח, אלוהים הבן, הוא גם בן האלוהים הנהנה מקרבה מיוחדת לאלוהים אביו.

המשיח הוא אלוהים שבא לעולם כאדם. בעבר הוא הופיע כמלאך, ועתה בשיאה של התקרבותו לבני האדם, הוא בא כאחד מהם. ישעיהו ט' 5 מתאר את בואו של המשיח במילים אלה: "ילד יולד לנו, בן ניתן לנו, ותהי המשרה על שכמו. ויקרא שמו פלא יועץ, אל גיבור, אבי-עד, שר שלום". אם אלוהים הוא באמת אחד שיש בו ריבוי מהסוג שהזכרנו, אזי אפשרי שהמשיח ייקרא גם אלוהים וגם בן אלוהים. זאת המסקנה אליה הגענו אנחנו, היהודים המאמינים בישוע, מתוך עיון בכתובים. עם שאר אחינו היהודים אנחנו מצהירים "ה' אלוהינו ה' אחד". אחדות המתאפיינת בריבוי.

חזרה

יהודים לא מאמינים שצריך לשכנע אחרים באמונתם, אז למה אתם מנסים לשכנע את כולם בצדקת האמונה שלכם?

הקביעה חוזרת ונשנית ש"יהודים לא מטיפים" אולי משקפת את נטיית הקהילה היהודית בת זמננו, אך זו לא הייתה ההשקפה בעבר. אנציקלופדיה יודאיקה קובעת בבירור שיש עדויות לכך שגויים רבים התגיירו בתקופת בית שני, במיוחד לקראת סוף תקופה זו. בין השאר מצוין אף מקרה חריג ויחיד של המרת דת כפויה, כאשר המירו את דתם  של האדומים בתקופת שלטונו של יוחנן הורקנוס. בני ישראל עסקו רובם ככולם בהפצת אמונתם ורבנים מכובדים רבים התגאו בכך שבין חשובי תלמידיהם היו כאלה שהתגיירו או שהיו צאצאי גרים. אפילו עובדה זו בלבד מספיקה כדי להוכיח שהייתה פתיחות רבה בין רבני התקופה והעם לעצם הרעיון לכבוש אחרים שלא מבני ישראל לאמונתם היהודית. רק במועד מאוחר יותר התפתחה העמדה ש"קשים גרים לישראל כספחת", וגם זה כתוצאה ממספרם הרב של הגרים באותה עת.

מי שאומר ש"יהודים לא מטיפים" בדרך כלל חושב שאין אמת אחת המחייבת כל אדם, ושיש להניח לאנשים לבחור במה שהם רוצים. ובכן, נכון שאנשים צריכים להיות חופשיים לבחור במה יאמינו, אך טעות לומר שאין אמת מוחלטת! גישה כזו זרה לגמרי לדרך המחשבה היהודית והיא משקפת תרבות של גויים מהשנים האחרונות. אנחנו מאמינים שיש אמת מחייבת ושמוטל עלינו לשתף אחרים באמת זו. אחרי ככלות הכול, האם לא דרש מאיתנו אלוהים לחלוק את האמת עם עמי העולם? ישעיהו הנביא מדבר על עם ישראל כ"עבד" אלוהים, ואז ממשיך וטוען לפני העם על שלא מילא שליחות זו. עקב כך דמות ה"עבד" מצטמצמת לפרט אחד בתוך כלל ישראל הממלא את יעוד העם כולו: "הן עבדי אתמוך בו, בחירי רצתה נפשי. נתתי רוחי עליו, משפט לגויים יוציא... לתורתו איים ייחלו... אצרך ואתנך לברית עם, לאור גויים..." (ישעיהו מ"ב 1-6).

זהו הרעיון שמביע המונח "העם הנבחר", נבחר כדי למלא משימה – להביא את דרכי אלוהים לידיעת שאר העמים. למרבה הצער, מובן זה של שליחות הלך ונשכח במשך השנים. כיום יש רבים החושבים שיהודים לא אמורים להפיץ את אמונתם, אך הנחה זו מנוגדת לדבר אלוהים. אנו היהודים המשיחיים מחויבים כלפי אלוהים להפיץ את הבשורה הטובה שהמשיח בא וסיפק כפרה ליהודי ולגוי כאחד, ולכן נמשיך לספר על ישוע לעמנו ולכל מי שמעוניין לשמוע.

חזרה

אם ישוע באמת היה המשיח, למה אין שלום בעולם?
ומה עם כל הרדיפות שנעשו בשמו?

גם אם לפתע היו נעלמים כל הטילים שבעולם, אם כל סכין ורובה היו מושמדים וכל מצבורי חומרי ההשמדה הכימיים היו מתפרקים, בני האדם עדיין היו ממציאים במהרה דרכים חדשות להפיץ רוע לב ואלימות. מה שדרוש הוא שלום אמיתי ולא רק הפסקת לוחמה. לא די בשינוי חיצוני. שלום אמיתי צריך להתחיל מבפנים, בלבבות של בני האדם. אנו משוכנעים שניתן להגיע לשלום כזה רק בעקבות תשובה מחטא לאלוהים ונאמנות לישוע המשיח, שר השלום.

העובדה שנוצרים רדפו יהודים באמתלה של נאמנות לישוע רק מוכיחה שעל אף שהכריזו על עצמם כמאמינים בישוע, לא היה להם את שלום אלוהים והם לא הלכו בעקבות תורת המשיח. למעשה, ישוע עצמו הזהיר שיבואו כאלה שיכנו אותו "אדון", אך במעשיהם יפעלו בניגוד ישיר לרצון אלוהים.

האנשים שבאמת חיו על פי תורת ישוע היו יקירי אומות העולם שהושיטו עזרה לעם היהודי. כדוגמא ניתן להזכיר מאמינים הולנדיים שהסתירו יהודים בזמן השואה. עם זאת ניתן להבין את החשדנות שיהודים ממשיכים לגלות כלפי משיחיים ונוצרים, עד שלעיתים אפילו המחוות האצילות ביותר נחשדות כאילו הן נובעות ממניעים אנטישמיים. אין להתעלם מעובדת קיום האנטישמיות, אך גם את מציאותה של אהבה משיחית אמיתית כלפי עם ישראל אין לשכוח. מי ששלום אלוהים שוכן בליבו ילך בעקבות הדוגמא שהציב ישוע ויפגין אהבה, ולא שנאה, כלפי עם ישראל וכלפי כל העמים.

חזרה

איך אתם יכולים להוכיח שישוע הוא המשיח?

חשוב לומר כבר בהתחלה כי את אלה שכבר קבעו בדעתם שישוע איננו המשיח, שום אוסף של ראיות לא ישכנע. אולם אלו שבאמת כנים בשאלתם זו ייווכחו לראות כי העובדות מדברות בעד עצמן.

זו שאלה טובה. הרי ככלות הכול, בהיסטוריה היהודית ידועים מספר משיחי שקר, שהבולטים הם בר כוכבא ושבתאי צבי. בר כוכבא עמד בראש המרד הגדול נגד הרומאים בשנים 132-135 לספירה. במהלך המרד הכריז ר' עקיבא שהוא המלך המשיח. לרוע המזל נהרגו בר כוכבא, ר' עקיבא ואלפי יהודים אחרים בשנת 135 כאשר הרומאים הסתערו על ביתר וכבשוה. שבתאי צבי גם כן הכריז על עצמו כמשיח. תנועת השבתאים פרחה באירופה במהלך המאה ה-17. היא התפשטה בקרב בני העם הפשוטים וגם בין רבנים. אבל, כשנאסר שבתאי צבי בשנת 1666 על ידי שלטון טורקיה, הוא העדיף להתאסלם במקום למות. כעם, טעינו טעויות הרות-גורל בעבר, לכן אין זה מפתיע שאנשים דורשים הוכחות כבדות משקל לפני שיאמינו בישוע.

המשיח מוזכר ונרמז לאורך התנ"ך, שם מוצגת "תעודת הזהות" שלו. תארו לעצמכם שאנחנו מחפשים יחד כתובת של חבר. קודם כל נאתר את ארץ מגוריו. מידע זה לא יספיק, לכן נצטרך לברר באיזו עיר הוא גר, באיזה רחוב ומהו מספר הבית. גם מספר הטלפון שלו ושעות שהייתו בבית יהיו לנו לעזר רב.

התנ"ך, באופן דומה, מתאר לנו את המשיח. הוא מתאר את רקעו הלאומי, את מקום לידתו, את התקופה בה יגיע ועוד פרטים מזהים אחרים. פרטים אלה הם שמאפשרים לנו לזהות את המשיח ולהבחין בינו לבין רמאים.

כמובן אפשר להתנגד ולומר, שאם "תעודת הזהות" של המשיח אכן כה ברורה, מדוע אין רוב היהודים מאמינים בישוע, או מדוע הלכו כה רבים בשבי אחרי משיחי שקר כמו בר כוכבא ושבתאי צבי.

עלינו לזכור שהציפייה למשיח הפכה בימי ישוע למשהו עם צביון מאוד פוליטי. העם השתוקק לשחרור מעריצות ממשל רומי. למרות שכתבי הקודש מדברים על סבלות המשיח ועל ניצחונותיו גם יחד, דווקא ניצחונותיו נהיו החשובות ביותר בעיני העם בגלל לחץ השלטון הרומי. השקפה "חד צדדית" זו דבקה בעם היהודי עד היום. הפוליטיזציה של התקווה למשיח נמשכת. אופי טועה זה של התקווה למשיח הכשיר את הקרקע לנכונות העם לקבל אנשים כבר כוכבא, ולדחות את ישוע.

אין זאת אומרת שכל היהודים דחו את ישוע. נהפוך הוא, כל תלמידי ישוע הראשונים היו יהודים. למעשה, רבני אותה תקופה ובמאות הראשונות שאחרי כן הכירו היטב את הנבואות אודות המשיח אשר המשיחיים טענו כי התגשמו בישוע. לדוגמא, למרות שהרבנים היו תמימי דעים שפרק נ"ג בספר ישעיה הוא נבואה אודות המשיח, בימי הביניים היה הלחץ מצד אלו שייחסו נבואה זו לישוע כה גדול, עד שרש"י, פרשן המקרא הגדול, פירש מחדש את הפרק וייחס אותו לעם ישראל. פירוש זה מקובל היום על אף העובדה שהופיע לראשונה רק בימי הביניים.

מה הם, אם כן, פרטי הזיהוי של המשיח? כאן נוכל לציין רק כמה, אך יש בכתובים עוד רבים נוספים. כל הקטעים שנצטט בהמשך היו בעבר מוכרים על ידי רבני ישראל כמתייחסים למשיח.

המשיח צריך להיוולד בבית לחם מיכה ה' 1   
המשיח יבוא משבט יהודה בראשית מ"ט 10
המשיח יופיע רוכב על חמור זכריה ט'9
המשיח יעונה עד מוות מזמור כ"ב
המשיח יבוא לפני חורבן בית המקדש שני דניאל ט' 24-27
חייו של המשיח יהיו חיים של סבל. הוא ישתוק בשעה שייאסר ויישפט, הוא ימות וייקבר בקבר של עשיר, ולבסוף יקום ישעיה נ"ב 13- נ"ג 12

בפרטים כמו שושלת היוחסין שלו, מקום לידתו ואורך חייו, ישוע תאם להפליא את מה שהתנ"ך אומר אודות המשיח. זיכרון דברי התגשמות זו מצויים בדפי הברית החדשה. גורמים נוספים מצטרפים כדי לאמת את העובדה שישוע הוא המשיח.

ראשית, הוא עצמו טען להיותו המשיח! כשאישה אחת אמרה לו, "ידעתי כי יבוא המשיח," הוא ענה, "אני הוא המדבר אליך" (יוחנן ד' 25-26 בברית החדשה). כמובן, זה לא מוכיח דבר. אבל אם ישוע לא היה טוען אף פעם שהוא המשיח, לא היה טעם לנסות להוכיח שהוא אכן כזה! טענתו מניחה את היסוד לשאר ההוכחה.

חיי ישוע הם ניגוד חריף בהשוואה לאלו של משיחי השקר. הם כל מה שהיינו מצפים מהמשיח לעשות: ישוע חולל נסי רפואה רבים והביא שלמות לחיי אחרים על ידי כך שסלח לחטאים ולימד אותם לשקם קשרי אנוש. בניגוד לשבתאי צבי, למשל, ישוע מילא את חוקי התורה כיהודי אדוק ונאמן. ובניגוד לבר כוכבא, הוא אמנם מת, אך גם קם לתחייה!

התקומה היא עדות נוספת, שלישית, אולי המשכנעת ביותר. מלומד ישראל (פינחס לפיד) כתב ספר שעורר תשומת לב רבה בקהילה היהודית. לפיד אמר שתקומת ישוע היא בגדר האפשרי. אחרי ככלות הכול, הסביר, התנ"ך מזכיר מספר אנשים שחזרו לחיים. אם כן, למה לא ישוע? למרבה הצער, לפיד אינו ער לכך שתקומת ישוע מתוארת במונחים שהם מעל ומעבר לתחיית המתים המתוארת בסיפורי התחיות האחרות - כל אדם אחר שקם לתחייה בסופו של דבר מת, בעוד ישוע הוא היחיד שקם לתחייה ולא מת אף פעם! לכן הוא גם נכשל מלהבין ולהתמודד עם העובדה שישוע ניבא את תחייתו שלו, דבר שתומך בטענתו להיותו המשיח.

המון רב של הסברים הועלו במהלך ההיסטוריה כדי לנסות להפריך את עובדת התקומה ולהציגה כמעשה שלא היה או כמעשה שאפשר להסבירו בלא התייחסות לעל-טבעי. הסברים אלה אינם מוצלחים. עבור בעצמך על האפשרויות וראה איזה מהן נראות לך הגיוניות ביותר. האם השלטונות הרומיים גנבו את גופת ישוע מקברו? אם כך, מדוע לא הציגו אותה בפני הכול כשהשמועה אודות תקומת ישוע החלה להתפשט? שמא גנבו אותה השליחים? האם אפשר להסביר על ידי זיוף שכזה את השינוי המדהים שחל בהם אחרי התחייה? שלושה ימים לפני כן הם היו כאנשים שתקוותם התנפצה, אידיאליסטים מובסים שקיוו כי ישוע יביא סדר-עולם חדש. האם שקר ידוע יכול להסביר את תקוותם החדשה, את העוז ואת אומץ ליבם נוכח רדיפות השלטונות, ואת קני המידה המוסריים הנעלים שקבעו.

ואולי ישוע כלל לא מת? אולי פשוט התעלף על הצלב והתעורר אחר כך במערת הקבר? דעה זו מצאה ביטוי בספר "מזימת הפסחא" שנכתב על ידי היו שונפילד. למרבה הצער, מחבר ספר זה התעלם מכך שהרומים דקרו את צידו של ישוע, דבר בלי ספק היה מבטיח את מותו. כמו כן, חיילים רומיים שמרו על הקבר וסלע גדול חסם את פתחו. לא הייתה לישוע שום דרך, לאחר שהתאושש, לקום, לצאת מן הקבר, ולשכנע מאות עדי-ראייה ספקניים שניצח את המוות! ושמא היה זה מקרה של הזיית המונים? אם כך הרי שמדובר במקרה מדהים, משום שמדובר באנשים מסוגים שונים, בזמנים שונים ובמקומות רבים. אפשר בעניין הזה להוליך שולל אדם אחד, אבל האם אפשר לעשות כן לחמש מאות איש שטענו כי ראו אותו בו בזמן? ושלא כפי שקורה בהזיות, הופעותיו של ישוע אחרי תחייתו נפסקו באותה פתאומיות בה החלו, ארבעים יום אחרי שתקומתו התרחשה.

ההסבר היחיד הוא שהתקומה אכן התרחשה, בדיוק כפי שמתואר בברית החדשה. ואם זהו מה שקרה, הרי זו שגם סיבה מוצקה כדי לקבל את העובדה כי ישוע הוא המשיח.

ולבסוף, ישוע משנה חיי בני אדם. מאחר שהוא מכפר על חטא ומשכין שלום בינינו לבין אלוהים, ישוע מביא שלום לחיי אנשים, שמחה ותוכן. רק אמונה בו מסוגלת לספק בסיס לשלום ולתכלית אמיתיים. כפי שאומר מחבר המזמור בתהילים, "זורו רשעים מרחם" - אנשים זרים לאלוהים עוד ברחם אימם. רפואה לפירוד זה והדרך לביטולו על ידי פועלו מביא השלום של ישוע הם מציאות חיים בין אלו המאמינים בו. עדות לכך תוכל למצוא בספר "ישו?" שיצא לאחרונה לאור בהוצאת הגפן, שם מוקדש פרק שלם לסיפורי חייהם של יהודים (מהגולה ומישראל) שמאמינים בישוע.

חזרה

מה אני צריך לעשות כדי לקבל את ישוע המשיח ולחזור בתשובה?
 

הכר בעובדה שלאלוהים אכפת מכל חלק בחייך
"התשכח אישה עולה מרחם בן-בטנה? גם-אלה תשכחנה ואנכי לא אשכחך." (ישעיה מ"ט 15)

הכר בכך שאין לך קשר אישי עם אלוהים מכיוון שאתה חוטא, כמו כל אדם אחר.  
"כי אם-עונותיכם היו מבדילים בינכם לבין אלהיכם וחטאותיכם הסתירו פנים מכם משמוע" (ישעיה נ"ט 2)
 "כי אין אדם אשר לא יחטא" (דברי הימים ב', ו' 36)

האמן שאלוהים שלח את ישוע כדי למות כקורבן עבור החטאים שלך  
"כולנו כצאן תעינו, איש לדרכנו פנינו, ויהוה הפגיע בו את עוון כולנו" (ישעיה נ"ג 6)                                                                                                           
"אולם אלוהים מגלה את אהבתו אלינו בכך שהמשיח מת בעדנו כאשר עוד היינו אנשים חוטאים" (אל הרומים ח' 5)

תודה בפיך שישוע הוא האדון ותאמין בלבבך שאלוהים הקים אותו מן המתים

"ואם אתה מודה בפיך שישוע הוא האדון ומאמין בלבבך שאלוהים הקים אותו מן המתים - תיוושע. הרי בלבו מאמין איש ויצדק, ובפיו יודה וייוושע" (אל הרומים י' 9-10)

אם את\ה מאמין\ה בדברים אלה ורוצה להזמין את ישוע אל תוך ליבך, את/ה יכול/ה לדבר עם אלוהים במילים שלך או במילים אלה:
אלוהי ואלוהי אברהם, אני יודע שחטאתי נגדך. אני מאמין/ה שישוע הוא הכפרה, הוא האדון, הוא משיח ישראל שהבטחת שיבוא להושיע אותנו. אני פונה אליך עכשיו ומבקש/ת שתסלח לי על חטאיי בזכות הקורבן שישוע הקריב עבורי. קיים בי את הבטחותיך לאבותינו ותן בי לב חדש ורוח חדשה. בשם ישוע המשיח, אמן.
אם התפללת תפילה זאת או אם יש לך שאלות תודיע/י לנו.
נשמח לעזור לך להמשיך ללמוד ולהכיר את ישוע המשיח ולפתח קשר אישי ואינטימי עם אלוהים.

חזרה